מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה י׳:ד׳

מהדורה: תורת-אמת

מפרשים:
4 אחד האונס חבירו וכו' ומעשה באחד וכו'. מ"ש בתחילה נלמד מאותו מעשה שהביא דכל שמפחידו בדבר שאפשר לו לעשות הוי אונס וכ"כ הרשב"א ז"ל בשם רבינו חננאל ז"ל דמהכא שמעינן הכי וכן עיקר והמעשה הזה הוא בגמ' דף מ': ובהלכות:
5 לפיכך אם תבעו המשכיר וכו'. זה פשוט ונתכוון רבינו לומר שהמעשה הנזכר בגמרא כך היה שהעדים לא שמעו ההפחדה אלא שראו הכפירה ואח"כ מסר מודעא ומכר והכונה לו בזה שאם שמעו הפחדה לא היה כאן אונס שהרי לא היה אפשר לו למלוה לכפור שכבר שמעו עדים אלו שהודה שהוא ממושכן בידו כך שמעתי בכוונת רבינו ונכון הוא. וכבר כתבתי שאע"פ שעדי המודעא אינן יודעין האונס כיון שהוא מבררו אחר מכן המכר בטל כמו שנתבאר למעלה: